נועה לארה מאיר
כותבת ועורכת התוכן של הקהילה
התחלה מפתיעה
״חברה טובה אמרה לי: את צריכה להיות מורה ליוגה, אמרתי לה: באמא שלך? נראה לך?״ מספרת סנדרה פולק קנר, מורת ויני יוגה ואם לשלושה מכפר סבא.
ברוח התקופה, אנחנו מדברות זו עם זו דרך מסך הזום. סנדרה יושבת ברכב שלה לאחר שסיימה להעביר שלושה שיעורי ויני יוגה במועדון הזהב ברעננה. שערה אסוף, עיניה בורקות ודיבורה קולח. עד שפרצה הקורונה לחיינו, עבדה סנדרה במשך שתים עשרה שנה ככתבת תוכן במשרד יחסי ציבור העוסק בתחום העיצוב והאדריכלות.
היא אמנם עסקה בספורט ובפעילות גופנית מאז ומתמיד, אך כשהיו מדברים איתה על יוגה היא ממש לא חשבה שזה התחום בשבילה ״הייתי אומרת, זה לא בשבילי! אין לי סבלנות, נשימות נשימות…״ היא צוחקת. ובכל זאת, במהלך עבודתה כשכירה היא התגלגלה במקריות לתוך עולם היוגה, בתוכו גילתה את הויני יוגה.
הדבר היחיד שקבוע הוא השינוי
המשמעות של ויני יוגה היא – בהדרגה. זוהי אסכולה ביוגה שמתאימה את אופן התרגול לכל מתרגל בהתאם ליכולות ולצרכים שלו, מתוך מודעות לבעיתיות שנוצרת כאשר מתרגלים שונים עוקבים אחרי רצף אחד קבוע מראש.
״הדבר היחיד שקבוע הוא השינוי״ לפי סנדרה פולק קנר, ״ולכן, בתור מורה לויני יוגה, אני מסתכלת על מי האדם שנמצא מולי בכיתה ומתאימה את התרגול אליו באופן אינדיוידואלי״. בצורה כזו, תרגול ויני יוגה יכול להתאים לאדם בן שמונים ולילד בן שמונה, כאשר כל אחד מהם ירגיש מאותגר ומסופק.
״אלה שיעורים מודולריים, משתנים. אני לא חוזרת על אותו הרצף משיעור לשיעור, אנחנו כל הזמן בשינוי והתפתחות״. פ
בשיעורים, מתמקדת סנדרה בקבוצת הגיל השלישי. היא הגיעה לכך באופן מקרי כאשר התנדבה להעביר שיעורים לאבא של חבר קרוב שחלה בסרטן. מתוך אינטואיציה וחיבור אישי, היא התחילה ללמד אותו שיעורי יוגה פרטיים תוך התאמה למצבו הפיזי והרגשי. בתהליכי הזדקנות והתמודדות עם מחלות קשות, כאשר דברים בגוף מתחילים ״להתפרק״ קצת, חשוב מאוד ללמוד איך לאסוף את הגוף והנשימה. סנדרה הרגישה שמשהו מושך אותה לעבוד עם אוכלוסייה של אנשים מבוגרים וחולים, ולהגיע אליהם דרך עבודה עם הגוף.
סנדרה מלמדת מגוון רחב של שיעורים אשר דורשים הקשבה מעמיקה וראייה רחבה של כלל הקבוצה. היא מחלקת את הקשב שלה ומתאימה לכל אחד את התרגול. ישנם מתרגלים שעוצרים באמצע השיעור מסיבות בריאותיות, אחרים היא מנחה להמשיך את הרצף או לבצע תנוחות מסוימות בצורה מותאמת להם. ״כל אחד בא עם היכולות שלו, אני נותנת להם את האפשרויות ובעיקר עובדת על פיתוח המודעות הגופנית״. הביטחון בגוף, על פי סנדרה, הוא הדבר החשוב ביותר; הידיעה שאנו יכולים להיכנס לתנוחה ולצאת ממנה בדרך הנכונה.
בהדרגה התחלתי לייצר יותר מקום ליוגה בחיי
המעבר שלה משכירה לעצמאית קרה בהדרגה. בתחילת השנה שעברה, החליטה להוריד יום בשבוע מהעבודה במשרד ולהקדיש אותו ללימוד יוגה. ״ככל שלימדתי יותר יוגה, הרגשתי שאני צריכה לדייק את התפקיד שלי במשרד״, אומרת סנדרה ומחייכת. ״הרגשתי שאני צריכה להתעסק בתוכן ולא באלמנטים אחרים. בהדרגה התחלתי לייצר יותר מקום ליוגה בחיי״.
ואז- הגיעה הקורונה. עם סגירת הקניונים והעסקים במרץ 2020, כמו רבים אחרים, יצאה סנדרה לחל״ת מעבודתה כשכירה. ״עם כמה שרציתי לעסוק רק ביוגה, הרגע הזה נראה לי כמו סוף העולם״, היא מושכת בכתפה. הביטחון הכלכלי ומה שהכירה עד כה עמד בסכנה, אך דווקא מתוך הפחד ואי הודאות, הבינה סנדרה שהיא ״צריכה לנצל את הזמן הפנוי, לתת בראש, ולקדם את היוגה״, וזה בדיוק מה שהיא עשתה.
תקופת הקורונה הייתה מבחינתה נקודת מפנה חשובה ביותר. ״הקורונה המחישה משהו שהבנתי בשנים האחרונות בעצמי. בעקבות הבידוד החברתי, כולם הבינו כמה לאנשים רע כשהם לבד בבית, כשהם לא רואים אנשים, כשהם סגורים בביתם ללא קהילה.״ אנשים בגיל השלישי מתמודדים עם הקשיים האלו כל הזמן ולכן בשביל סנדרה, ההבנה הגלובלית הזו היוותה כר פורה לעשייה חדשה ומרעננת והיא החלה למלא את מערכת השעות היומית שלה בעבודה כעצמאית בתחום היוגה.
״לולא הקורונה, סביר להניח שהייתי מושכת עוד זמן כשכירה ולא מעזה לעשות את הצעד של יציאה לעצמאות״. הדחיפה שנתנה לה הקורונה הייתה חיובית מבחינתה, וגרמה לה להבין שנדרשת במדינה שלנו עבודה חברתית מקיפה בנושא הגיל השלישי, ושעלינו לדאוג לכך שכל קצוות האוכלוסייה יהיו שותפים ומעורבים בקהילה. ״אחד הפירושים של היוגה הוא חיבור. חיבור בין הגוף לנשימה ולנשמה. ברגע שאנחנו מצליחים בהווה לחבר בתנועה נשימה ולהתמקד במה שאנחנו עושים, אנחנו חווים יוגה – חיבור. בעולם של הפרעת קשב טוטאלית, כולם צריכים חיבור.״
השורה התחתונה
כאשר אני שואלת אותה על המעבר שעשתה ועל הקשיים, היא מספרת שלמרות שהמעבר התבשל אצלה זמן רב, היא פחדה מאוד מלהישאר בלי מסגרת קבועה, ולכן התחילה משילוב שש שעות לימוד יוגה בתוך שבוע עבודה מלא. אך ברגע שהוצאה לחל״ת והעולם השתנה, היא לא חיכתה.
״הרגשתי שאנשים מבינים שהם צריכים מענה, וחיפשתי איך אני יכולה לספר את זה החוצה״.
היא מאמינה שכמו ההדרגתיות שבויני יוגה , כך גם בפן המקצועי – דברים לא קורים ברגע. גם לה, לקח זמן להבשיל לעצמאות מקצועית, ״כמו שבפעילות הגופנית לא כדאי להתחיל חזק מידי מחשש לפציעות, כך גם בתהליכים מקצועיים ובחיים בכלל, צריך כל הזמן להשתפר ולהתאים למצב הנוכחי בו את נמצאת״.
אחד הדברים הכי חשובים בעיניה של סנדרה כעצמאית, היא השייכות לקהילה. שם לפיה, נמצאות ההזדמנויות האמיתיות. היא רואה בקהילות נשים מקור להעצמה, עזרה הדדית, שיתוף פעולה והתייעצות בעיתות משבר. ״כשאת צריכה עזרה במשהו שאת על הפנים בו, מישהי תדע לבוא ולתת לך בדיוק את העזרה שאת צריכה. גם זו הסתכלות קצת יוגית… ככה אני רואה את האיכות בקהילת נשים ברשת, מקום מדהים להתבסס בו״.
ולסיום, 5 שאלות קצרות
אז סנדרה, תני מילה אחת שמתארת מה זה להיות עצמאית בשבילך:
״שנ״צ!״ היא קוראת ומצחקקת. ״אין, שנ״צ זה האושר שלי״.
מה הדבר הכי מאתגר בשבילך בלהיות עצמאית?
״לייצר עוד עבודה״.
מה האפליקציה שאת הכי משתמשת בה בהקשר של העסק שלך?
״פייסבוק ואינסטגרם.״
טיפ לעצמאיות בתחילת דרכן?
״בסבלנות, בהדרגה, ולהיעזר בקהילה״.
ומה היא קהילת עצמאיות מהבטן™ עבורך?
״כר פורה להכיר נשים מדהימות ולייצר שיתופי פעולה, עזרה ושפע של חברות ורעיונות. עזרה הדדית. מאסט היום! נשים צריכות קהילה, ויש לנו כוח אדיר יחד. אני מאוד מאמינה בקהילה הזו וזו הסיבה שאני שם״.
תוכלו לקרוא עוד ולעקוב אחרי הפעילות של סנדרה פולק קנר בעמוד הפייסבוק שלה, בו היא מפרסמת את שיעוריה ומעלה סרטונים קצרים עם הנחיות לתרגול בדגש על הדרגתיות ועבודה גופנית בטוחה.
סנדרה גם מעניקה הטבה לחברות הקהילה, תוכלי למצוא אותה כאן
