איך פרדיגמות פוגעות באפקטיביות שלך - ואיך את יכולה להתגבר עליהן
הידעת שיש לך כנראה די הרבה פרדיגמות שמעכבות את ההתקדמות וההתפתחות שלך? ויותר מזה – הן פוגעות באפקטיביות שלך.
אבל רגע לפני שנצלול לפרקטיקה כדי להבין איך את יכולה להתגבר עליהן כדי שיפסיקו להפריע לך – בואי נבין קודם מה זה בכלל הפרדגימות האלו ואיך הן שמות לך מקלות בגלגלים.
על פרדיגמות
פרדיגמות הן תבניות חשיבה הצובעות את השקפת העולם שלנו ודרכן אנחנו מפרשות את המציאות סביבנו. הן יכולות להיות חיוביות אבל הן גם יכולות להיות שליליות – ולעכב אותנו. להשפיע על הבטחון העצמי, על ההרגלים, על השלווה והמיינדסט. הפרדיגמות יכולות להיות קטנות, כמו "לפני הקפה של הבוקר אני לא מסוגלת להתרכז", או גדולות", כמו, אני לא טובה בלדבר מול קהל". בגלל שהן כבר הפכו לאוטומטיות, אנחנו לרוב לא שמות לב אליהן ועד כמה הן משפיעות עלינו.
פרדיגמות ואפקטיביות
איך פרדיגמות פוגעות באפקטיביות שלנו? בואי ניקח כמה דוגמאות:
● זה חייב להיות מושלם
● אני היחידה שיכולה לעשות את זה כמו שצריך
● אם אני לא מסיימת את כל המשימות שלי אני לא מקצועית
● אני חייבת להיות עסוקה כל הזמן
● אם אני עושה הפסקה זה כי אני עצלנית
וכל האמירות המאוד נחרצות הללו? ממש לא נכונות וממש לא אבסולוטיות!
אם תעברי על כל אחת מהן (וכנראה תזדהי עם חלק) את תראי שהן מאוד שליליות ומשפיעות על המיינדסט שלך לרעה.
לא חבל? את רוצה להיות במיינדסט חיובי, מרים, מקדם. לא? הפרדיגמות האלו משפיעות באופן ישיר על התפקוד היומיומי שלך בביצוע ובחירת משימות – ואת מבזבזת משאבים מיותרים. המשאבים שלך מוגבלים (יש רק 24 שעות ביממה, למשל) ואת רוצה לבחור איך לנהל אותם ואיפה להשקיע אותם. את רוצה להיות אפקטיבית.
לבזבז עוד שעתיים על דיוק מצגת שהייתה ממש טובה כי היא חייבת להיות מושלמת – זה בזבוז זמן. וזה לא אפקטיבי.
לבזבז את האנרגיה שלך כי לא לקחת הפסקות כי "רק עצלניות עושות הפסקות" זה מתיש, שוחק ולא אפקטיבי.
איך להתגבר על פרדיגמות
אני אוהבת פרקטיקה ופרו-אקטיביות. פרדיגמות אמנם מוטמעות באוטומטים שלנו – אבל החדשות הטובות הן שאפשר לשנות אותן. שם המשחק: מודעות ורפלקציה.
כשאני עובדת עם לקוחות בתהליכים אישיים, אנחנו שמות דגש מאוד גדול על מודעות עצמית, בחינה ורפלקציה. לאורך התהליך אנחנו מזהות תבניות חשיבה מעכבות, ועובדות איתן כדי להיות בהתפתחות מתמדת – לזהות דפוסים, להאיר הרגלים מעכבים, להבין מה עבד טוב ומה לא.
מודעות ורפלקציה עוזרות לנו לפרוץ את מחסומי הפרדיגמות שלנו. אם אני יודעת שיש לי תבנית חשיבה מעכבת – אני יכולה באופן מודע ופעיל לשנות את השפה בה אני משתמשת, לספר לעצמי סיפור חדש. אני יכולה לחזק את המיינדסט שלי, אני יכולה לשבור את התגובה האוטומטית ולבחור אחרת.
פרקטית?
שני כלים ממש אפקטיביים:
1. החלפה מודעת –
אני אשתף דוגמה, שהיא גם כלי פרקטי שתרגלנו החודש בקבוצת הליווי שלי: כמה פעמים אמרת לעצמך "אין לי זמן"? זה נכון שהזמן שלך מוגבל, ויש רק 24 שעות ביממה. אבל… "אין לי זמן" זו בעצם פרדיגמה שמעכבת אותך. כי הזמן אמנם מוגבל אבל לך יש הרבה שליטה איך את בוחרת להשקיע אותו. וכשאת מבינה שזו בחירה – השליטה וההובלה עוברות אליך. את יוזמת (פרואקטיבית) ולא מובלת (ראקטיבית).
כל פעם שעולה לך האוטומט של "אין לי זמן" – תחליפי אותו באופן מודע ב- "זה לא בתיעדוף שלי (היום/השבוע)". את בוחרת מה התיעדוף ובמה את משקיעה את הזמן היקר שלך. ואם משהו לא קיבל משאב השבוע – זה לא כי אין לך זמן. זה כי בחרת לא להקדיש לזה זמן השבוע.
2. להחליף את סימן הקריאה בסימן שאלה –
נשתמש בכמה דוגמאות מתחילת המאמר:
● במקום 'זה חייב להיות מושלם' – נשאל 'האם זה חייב להיות מושלם?'
● במקום 'אני היחידה שיכולה לעשות את זה כמו שצריך' – נשאל 'האם אני היחידה שיכולה לעשות את זה כמו שצריך?'
כשאת מחליפה את סימן הקריאה הסימן שאלה- את עוצרת את האוטומט ולוקחת שליטה על המחשבה.
לסיכום
כנראה שיש לך פרדיגמות, והן מעכבות אותך. אבל את לא חייבת לקבל אותן – את יכולה באופן מודע לחפש אותן, ולשנות אותן. את יכולה לבחור לנהל את הסיטואציה ולשפר את האפקטיביות שלך. החלק הכי מאתגר כאן הוא לזהות את הפרדיגמות שלך, אבל מרגע שתתחילי לחפש אותן – גם תתחילי למצוא אותן.
וכשתמצאי – תתחילי לשים עליהן סימני שאלה ולא לתת להן לשלוט בך. שינוי קטן שמייצר לך אימפקט גדול.
