כשאנחנו חוות האטה, עצירה או תחושת תקיעות, הרבה פעמים זה מתסכל או אפילו מבהיל. ואז אנחנו מנסות להתאמץ ולדחוף יותר חזק. הרי לימדו אותנו שצריך לעבוד קשה, ולצאת מאזור הנוחות. וכשזה לא הולך? אנחנו מתייגות את עצמנו כעצלניות, דחייניות או חסרות משמעת עצמית.
אם משהו בעסק או בחיים שלך מרגיש תקוע – במקום לחפש מה לא בסדר בך, להילחם, או לנסות "להתגבר" על עצמך – בואי נראה בתקיעות הזדמנות לחזור הביתה לעצמך, להתבונן בחמלה וסקרנות, ומשם לדייק את הדרך.
בכתבה הזו אסקור 5 סיבות אפשריות לתקיעות, ולכל אחת אציע שאלות שיכולות לעזור לפתוח את הדרך במצב כזה.
5 סיבות לתקיעות בעסק ואיך לצאת מהן
1. מטרה לא מותאמת
מה שנותן לנו מוטיבציה ודלק לעשיה זה הרצון שלנו – ה'למה'. אבל כשהרצון שמוביל אותנו הוא לא הרצון האמיתי שלנו – הדלק הזה חסר. זה יכול להיות כי מלכתחילה העסק לא תואם את המהות והייעוד הנשמתי שלנו. אבל גם אם העסק שלנו נולד מתשוקה וחיבור לייעוד – הרבה פעמים בעשיה העסקית אנחנו מציבות מטרה שנראית לנו נכונה, אבל היא לא תואמת את הרצון האמיתי שלנו או את יכולת ההכלה הנוכחית.
למשל: את מנסה למלא קליניקה עם 10 מטופלות ביום, כשאת בעצם רוצה הרבה זמן מנוחה ושקט לעצמך, ומתאים לך רק 5 מטופלות בשבוע.
שאלות שיכולות לפתוח כאן את הדרך:
- מה אני באמת-באמת רוצה?
- למה אני רוצה את זה?
- איזה מינון ופורמט של זה אני יכולה להכיל כרגע?
2. את מנסה ללכת נגד עצמך
כל הזמן מספרים לנו "מה הנוסחה" ו"מה צריך", והרבה פעמים אנחנו מנסות לאמץ דרכים שפשוט לא מתאימות לנו. כשאנחנו מנסות לפעול באופן שלא מתאים לנוסחה הייחודית שלנו – זה גורם לנו לקפוא, להיתקע או להישחק.
למשל: אם את חושבת שאת צריכה להראות בשיווק כמה את תותחית ולשים מלא עדויות והצלחות, אבל בטבע שלך חשוב לך לשמור על ענווה ופרטיות הלקוחות שלך, כנראה תחווי את השיווק כמאבק ותשנאי אותו. הפתרון הוא לא "להתגבר" אלא למצוא דרך שיווק שנעימה ומותאמת למי שאת באמת.
שאלות שיכולות לפתוח כאן את הדרך:
- בעולם שהכל אפשרי, איך הייתי רוצה להשיג את המטרה שלי?
- אילו פעולות יהיה לי כיף לעשות ויכולות לקדם אותי למטרה?
3. ערפול מחשבתי
הרבה פעמים אנחנו מרגישות תקועות כי יש לנו הצפה של רעיונות, רצונות ומידע – ומרוב עומס קשה לזוז. לפעמים החזון או החלום שלנו כל כך גדול שלא ברור מה הצעד הראשון ואיך להתחיל, או שנראה לנו שהצעד הזה לא יעזור כי היעד עצמו כל כך רחוק ויש מלא מה לעשות עד שנגיע לשם. כך או כך אנחנו מוצאות את עצמנו מנסות ליצור בהירות מהראש, אבל בפועל: בהירות ודיוק מגיעים מתנועה ועשיה.
כדי להתחיל לנוע, קודם כל כדאי לצאת מהראש: לרקוד, לצאת להליכה, לשטוף כלים – כל פעולה שמוציאה אותך מהלופ המחשבתי ומאפשרת לבהירות להגיע מעצמה.
לאחר שהתרחקנו מעט מהלופ, עוזר להוציא הכל החוצה: לכתוב את כל הטרדות והרעיונות, או לשוחח עם מישהי שיכולה להכיל את המחשבות בלי שיפוט. ברגע שהדברים יוצאים מהראש, הם מקבלים פרופורציה אחרת ואפשר לזהות את הצעד הראשון.
שאלות שיכולות לפתוח כאן את הדרך:
- מה המטרה?
- מה כבר ברור לי בהקשר הזה / מה אני כבר יודעת?
- איזה צעד אחד קטן אפשרי כרגע כדי להתקדם לכיוון המטרה?
4. הימנעות מלהרגיש
כל דבר חדש שאנחנו עושות מצריך מאיתנו להתמודד עם חוסר וודאות, פחדים ורגשות לא נוחים. מה אם נאכזב? מה אם יכעסו עלינו? מה אם זה לא יצליח ושוב הכסף שהשקעתי יירד לטמיון? מה אם אף אחד לא יירשם? מה אם אהיה עמוסה מדי ולא יהיה לי זמן לילדים? ומה אם אקח זמן לעשיה שאני באמת רוצה ויגידו שאני אנוכית?
הרבה פעמים כשאנחנו מדחיינות משימות – יש שם רגש שאנחנו באופן לא מודע נמנעות מלהרגיש. למשל, המון זמן לא הצלחתי להבין למה אני לא יוצרת יותר תוכן – שזה מה שאני הכי אוהבת לעשות. ניסיתי כל מיני טכניקות ודרכים לגרום לעצמי יותר, אבל בכל פעם שהתחלתי והיו מתחילות להגיע פניות והצעות למיניהן – נעצרתי. עד שנפל לי האסימון שהסיבה שאני לא יוצרת יותר תוכן היא כי כשמתחילות להגיע פניות – אני נבהלת ומתקשה לשים גבולות ולהגיד 'לא' להצעות שאני לא מעוניינת בהן. בעצם זה היה מנגנון חכם שעזר לי להימנע מה"לא נעים" ותחושת האשמה והפחד בלהגיד "לא".
אז כדי להפסיק לדחות, כדאי לגשת בסקרנות ובחמלה ולהסתכל על מה הדבר שאנחנו מנסות להימנע ממנו.
שאלות שיכולות לפתוח כאן את הדרך:
- אם אעשה את הדבר הזה – מה הכי מפחיד אותי שיקרה?
- מה הסיבה שמפחיד אותי שזה יקרה?
- מה ארגיש אם זה יקרה?
ואז – להרגיש את זה.
אח"כ מומלץ גם להבין איך אוכל להתמודד אם אכן יקרה הדבר שאני מפחדת ממנו.
5. פרשנות שגויה - בעצם הכל כשורה
לפעמים נראה לנו שאנחנו תקועות, אבל האמת שאנחנו מתקדמות, ופשוט הדברים "מתגלים בזמנם האיטי, הבלתי מתחשב" 🙂 כלומר לפעמים יש לנו ציפיה לתוצאות מהירות – שלא לומר מיידיות. וכשהן לא מגיעות – אנחנו מחפשות מה עשינו לא בסדר ונעצרות. אבל בעצם פשוט צריך להמשיך. ולפעמים גם פשוט צריך לעצור ולנוח – גם זה חלק מללכת את הדרך.
שאלות שיכולות לפתוח כאן את הדרך:
- מה ציפיתי שיקרה?
- תוך כמה זמן ציפיתי שזה יקרה?
- האם ניסיתי ועשיתי כל מה שיכולתי מספיק זמן כדי להחליט שזה לא עובד?
ממליצה להיעזר בפרספקטיבה חיצונית כדי להבין אם הציפיה מותאמת למציאות.
לפעמים לשמוע מה קורה אצל אחרות מנרמל וגורם לנו להבין שהכל בעצם בסדר.
לסיכום
תקיעות בעסק היא אף פעם לא סימן שיש משהו לא בסדר בך. זו הזמנה להאט, להקשיב ולהבין מה באמת קורה. האם המטרה שלך מחוברת לרצון האמיתי שלך? האם את מנסה לפעול בדרך שמתאימה לך? האם פשוט צריך לעשות צעד קטן כדי לפזר את הערפל? אולי יש רגש שצריך לתת לו מקום? ואולי בעצם הכל בסדר, ופשוט צריך להמשיך בנחת?
במקום להילחם בעצמך – תסתקרני. השתמשי בשאלות שהצעתי, דברי עם מישהי שיכולה להחזיק לך מרחב, והכי חשוב – תני לעצמך חמלה. הדרך שלך להצלחה היא ייחודית לך, היא כנראה נראית אחרת ממה שסיפרו לך ש"צריך", והיא מתגלה תוך כדי תנועה. כשאת חוזרת הביתה לעצמך, הצעד הבא יתבהר לך, והתנועה תגיע באופן טבעי.
