אלה שלוי אנטליס
חוקרת מוטיבציה ומפתחת אפקטיביות, שותפה מובילה בקהילה
איזון בין התחומים מוריד לחץ
לחץ הוגדר כמגיפה של המאה ה-21 (לפחות עד הקורונה…) ונמצא במחקרים כגורם המשמעותי ביותר לתחלואת עובדים. במציאות שבה הגבולות בין תחומי החיים השונים מטושטשים מתמיד, חשוב להשקיע בכלים, ידע ומיומנויות יצירת איזון והורדת לחץ ביומיום. אין דרך אחרת לעמוד בקונפליקט בית-עבודה.
מה זה קונפליקט בית-עבודה?
זו אותה תחושה לא נעימה שעולה מול הרצון להצליח ב-100% בכל התחומים. כמובן שזו ציפייה לא ריאלית, מאחר ולכל דבר יש משאבים מוגבלים (זמן, אנרגיה וכסף). כשהקונפליקט קיים ברמה גבוהה, נחווה חוסר איזון בין תחומים שונים בחיים. חוסר האיזון מייצר תחושת כישלון והפסד תמידיים. אלו מצטברים לאורך זמן, ומהווים לחץ כרוני. זה הלחץ שמורגש בכיווץ שפתיים, חריקת שיניים או הקפצת רגל בלתי רצונית. כשקשה לנשום פתאום, או שהלשון מתוחה בלי סיבה. זה הלחץ הכי מסוכן, שגורם לבעיות בריאותיות (לחץ דם, בעיות מעיים, דיכאון ועוד מיני מטעמים). בספר "Evolve your brain" של ג'ו דיספנזה, ניתן למצוא הרחבה מקצועית על מסלולי ההשפעה המלאים של לחץ על המערכות הפיזיולוגיות. מטרת הכתבה הזו, לתת כלים פרקטיים ליצירת איזון והורדת לחץ ביומיום. הכלים מבוססים על מחקרים מקצועיים, מעולמות הנוירופדגוגיה, מטא-קוגניציה, מוטיבציה, מיינדפולנס, פסיכולוגיה חיובית, ופרקטיקה אישית של שנים.
הלחץ הכרוני נמצא ברקע כל הזמן. למעשה, הוא מופעל גם בשינה ולכן פוגע בכל רמות הבריאות. זו גם הסיבה שאיזון בחיים, בעל חשיבות עליונה בהורדת הלחץ. הכתבה סוקרת בקצרה את ההשפעות השונות של חוסר האיזון, ואת חשיבות הורדת הלחץ בשגרה. לאורכה משולבות דרכים פרקטיות ליצירת איזון והורדת הלחץ, שאת יכולה ליישם לבד בבית כבר מרגע זה.
כדי להחלים ולתקן את נזקי הלחץ הכרוני, חשוב לשלב את הדרכים לאיזון בשגרה. כלומר, ליצור שגרה מאוזנת המשלבת הפסקות למילוי מצברים מגוונות. להקפיד על זמנים קצרים ותדירים, יחד עם תכנון זמן מרוכז, כגון ריטריט או סדנה מיוחדת, להתמודדות עם הלחצים העמוקים.
לחץ - חיובי או שלילי?
יש כמה סוגי לחץ, ולא כולם שליליים. מידה מסויימת של לחץ הכרחית להתקדמות. תחשבי על הניסיון להשקות גינה עם צינור. כשלחץ המים נמוך מדי, לא תהיה זרימה והמים לא יגיעו לצמחים. לעומת זאת, כשלחץ המים חזק מדי, הזרם ישתולל לכל מקום ואף עלול להזיק לצמחים שבגינה. בקצרה – קל להבין שכמו הכל בחיים, גם בנושא הלחץ – צריך את הכל במידה. לכל אחת יש נקודה אחרת שבה הלחץ (החלק החיובי שמניע) הופך לדחק (החלק השלילי של הדבר). כדי לשמור על עצמך באזור האפקטיבי של עקומת הלחץ, חשוב לשמור על איזון.
כשהלחץ נובע ממקור חיצוני ברור – נגיד הרצאה חשובה שיכולה לקדם את העסק שלך הלאה – קל להבין ממה הוא נובע ולהתמודד איתו. סביר להניח גם שאחרי ההרצאה, הלחץ יירד והגוף יחזור לאיזון. עם זאת, כשהלחץ נובע ממקור פנימי – נגיד קושי לעמוד במשימות השונות של ניהול עסק ומשפחה – הוא לעולם לא יעבור, ואף יחריף ככל שהזמן יחלוף. ככה זה כשהמשימות הופכות מורכבות יותר, ואת רק נשחקת מרגע לרגע… לא מתכון טוב.
מה הלחץ עושה לגוף?
כשהגוף בלחץ המוח מראה דפוס פעילות מאוד ברור. מערכת ה-FFF האבולוציונית מופעלת, ומובילה לאחת מתוך כמה תגובות אוטומטיות; לחימה (Fight), בריחה (Flight) או קיפאון (Freeze). מערכת ה-FFF נמצאת בתוך המערכת הלימבית שבמוח, היא גם מרכז הרגשות ואחראית על התפקודים הבסיסיים ביותר של הגוף – נשימה, דופק, טונוס שריר, תפיסת מרחב וסביבה ועוד. היא כוללת את האמיגדלה וההיפותלמוס, שמהווים תפקיד עיקרי ביצירת זיכרון רגשי, וכך אופטימלית כדי ללמוד איך לשרוד במצבי סכנה. מכיוון שהמערכת מופעלת במהירות ואוטומטיות, קשה לשלוט בה וקל לפספס את הסימנים שהיא מופעלת. כך כשאנחנו בלחץ מהחיים, נוצרת פעילות יתר של המערכת, שפוגעת בנו בכל הרמות.
כשהמוח בלחץ, אין דרך לדמיין, ליצור, למצוא פתרונות, וללמוד דברים חדשים. המוח פשוט לא פנוי לזה, וממש אין גישה למערכות המוחיות שמפתחות יש מאין. הגוף והנפש נמצאים בהישרדות תמידית. איך אפשר לחיות ככה?
הרי שינוי הוא הקבוע היחיד בחיים. עוד לפני שהקורונה הגיעה, כשהלו"ז היומי פגש בלת"מ, מפלס הלחץ עלה. ככה זה כשהחיים מורכבים מאיזון בין תחומים שונים. כשאחת הזירות פתאום יותר עמוסה ודורשת עוד משאבים (מוגבלים), המערכת נכנסת ללחץ. בדיוק לכן, כמו כל מערכת, גם הנפש צריכה לשחרר לחצים. הכנסת מנגנוני איזון והורדת לחץ בשגרה, מנטרלת את פעילות מערכת הFFF, כך שאפשר להגיב למקור הלחץ בצורה אחרת, ולהתקדם למטרה הרצויה תוך דאגה לרווחה האישית.
דרכים ליצירת איזון והורדת לחץ
אחרי שהבנו למה חשוב לשמור על איזון ולהוריד את הלחץ (במיוחד זה שנובע מחוסר האיזון בחיים), אפשר לצלול לת'כלס – לפרקטי. אספתי לכתבה כמה טיפים ודרכים ליצירת איזון. חשוב לי להדגיש שלכל אחת יעבוד משהו אחר, אולי אפילו בזמנים שונים. הדרך הכי טובה לגלות את הדרך הנכונה שלך לאיזון בין תחומי החיים, היא דרך שיחה אישית בתהליך מקצועי. אני מציעה לחברות קהילה בלבד שיחות אישיות במחיר מיוחד, בהן אשמח לבנות איתך את השגרה שעובדת איתך, וללמד אותך כלים ואסטרטגיות מותאמות אישית, לאיזון בין תחומי החיים דרך כל השינויים.
לבחור שינוי קטן-גדול
הטעות הנפוצה ביותר שאני פוגשת בתהליכי האפקטיביזציה שאני מעבירה, היא הרצון לשנות את המצב מקצה לקצה. שלא תביני לא נכון, המוטיבציה לשנות את המצב ולשפר את האיזון בחיים חיובי וקריטי להצלחת התהליך. אבל כמו מיכל של דלק, כדאי לשמור שיספיק לכל הדרך ולא לשרוף את הכל בלחיצה הראשונה על הגז. הדרגתיות היא מפתח בתהליך יצירת איזון בית-עבודה והורדת לחץ. אל תשכחי שהתגובה הראשונית שלנו לכל שינוי, היא עלייה בלחץ. שינוי דרסטי מדי יגמור את משאב האנרגיה, ידלל את המוטיבציה ויביא לשחיקה מהירה.
במקום זאת, אני ממליצה להתמקד כל פעם בהטמעה של שינוי קטן-גדול: שינוי קטן עם השפעה גדולה. בהתאם לחוק התנועה השלישי של ניוטון, כל שינוי מעורר תגובת נגד זהה בגודלה. כך, שינוי קטן מעורר התנגדות קטנה, בעוד שינוי גדול מעורר התנגדות (לחץ) גדולה. התמקדות בשינוי אחד קטן, אך בעל השפעה גדולה, מאפשר להתקדם ביצירת האיזון בלי להפעיל את מערכות הלחץ.
בתמונה למטה מתואר תהליך התקדמות השינוי לפי המודל של פישר (2012), שמראה כי בכל שינוי (לא משנה איזה תחום), התגובה הראשונית תהיה חרדה (לחץ), אחריה שמחה מלווה בפחד, איום ותחושת אשמה. רק לאחר מעבר רכבת ההרים הרגשית הזו, אפשר לצאת מתחושת האשמה לדיכאון על האובדן של מה שהיה, להתקדם לקבלה ראשונית של המצב החדש ולנוע קדימה לעבר העתיד שרצית ליצור לעצמך. התבוננות על תהליך ההשתנות מהצד מבהירה כמה חשוב הליווי בדרך, ששומר על המוטיבציה דרך כל המכשולים. זכרי, כשהשינוי קטן – כל המסלול שנחווה קטן. ואם את פוגשת מכשול גדול – אני כאן בשבילך.
כל אחד מהטיפים הבאים בכתבה יכול להוות שינוי קטן-גדול להטמעה. החלק החשוב כאן הוא שמירה על הדרגתיות, והתמקדות כל פעם בשינוי אחד. ההדרגתיות מקלה על התקדמות השינוי בלי להעיר את מערכת ה-FFF, וכך "עוברת מתחת לרדאר" הלחץ. כך, תוך כמה שבועות תסתכלי אחורה על הדרך, ולא תאמיני כמה עברת.
זמן אוויר
"זמן אוויר" הוא אחד העוגנים בשיטה שפיתחתי לאיזון בין כל תחומי החיים השונים. השיטה מסתכלת על 5 סוגי עוגנים שחשוב להניח ביומן באופן חזרתי, ובעצם שומרים על האיזון בשגרה. את השיטה אני מלמדת באופן אישי בתהליכי אפקטיבייז אישיים, ובסדנאות שנפתחות אחת לתקופה ומפורסמות באתר הקהילה. בגדול, "זמן אוויר" הוא זמן שנותן אוויר, משחרר את הלחץ ונותן כוח להמשיך. למרות שהפעילויות הללו בדרך כלל יהיו האחרונות להשתבץ ביומן, והראשונות להתבטל, הן מקורות התדלוק שלנו. תחשבי על שחיינית שמנסה לנצח את האולימפיאדה ולקצר זמנים, על ידי חסכון העלייה לנשום. כדי להשלים את המשימה, אנחנו חייבות כוח, אוויר.
זמן אוויר יכול להיות בילוי זוגי, עם משפחה או חברים, יוגה, הליכה שקטה על הים, רגע של ריקוד חופשי עם מוסיקה בבית וכל דבר שממלא אותך מבפנים. אפשר לייצר זמן אוויר ברמות התכנון השונות; יומי, שבועי, חודשי, שנתי, ובנוסף למצוא בועות אוויר מזדמנות לאורך היום, ולהכניס את הורדת הלחץ לשגרה. שוב אדגיש – כדאי ומומלץ לבצע התאמות אישיות כדי להגיע לאפקטיביות המקסימלית. אני כמובן זמינה להתייעצות ומציאת פתרונות יצירתיים שמותאמים לך באופן אישי.
ברמה היומית
איתור ״בועות אוויר״ ברמה היומיומית היא דרך מעולה להוריד לחץ במהירות ובקלות. כל מה שהיא דורשת זה שינוי פרספקטיבה (אני יודעת שזה רק נשמע פשוט). בצורה כזו, כל נסיעה באוטו יכולה להפוך לסשן שירים אהובים פורקי מתח, או למלא בהשראה עם פודקאסט מרענן. באופן דומה, הגעה מוקדמת לפגישה יכולה לשמש למדיטציה מהירה שמאפסת את המחשבה או שיחת התעדכנות זריזה עם חברה. ההמלצה היא בעצם להיות בסטייט אוף מיינד שמחפש נקודות שנותנות אוויר לאורך כל היום.
במקביל, חשוב לזכור לקחת הפסקות יזומות גם בעבודה השוטפת. יש מגוון שיטות ניהול זמן (פומודורו למשל) שמכתיבות כמה זמן עבודה-מנוחה לשמר. לא אכנס לזה בכתבה, כי לכל אחת יתאים משהו אחר. בכל מקרה, הניסיון להשלים משימה או פרויקט ללא הפסקה, לא פרודוקטיבי ומוביל לחווית כישלון. אם אי פעם דחית הפסקת אוכל לסיום של משימה אחרונה, או חיממת כוס קפה במיקרו, נפלת קורבן לדיסוננס הזמן; הפער הנחווה מאינסופיות הזמן לעומת אילוצי המציאות שמגבילים אותו, ומוביל לאובדן אפקטיביות. הכנסה של זמן אוויר ליום מתקנת את השפעות הלחץ ומשמרת את המוטיבציה.
ברמה השבועית
שטף הימים שעובר יכול להקשות על מציאת זמן מחדש בכל שבוע, ולכן חשוב להניח עוגן – אירוע חזרתי שלא זז, ולפיו מוכתבת ההתנהלות שבשגרה. כעצמאיות, זכינו לנהל את היומן של עצמנו באופן בלעדי. אין לנו מנהלים שמזמנים לישיבות צוות בשעות הזויות, או פרזנטציות להנהלה שדורשות מאיתנו להפוך עולמות. אנחנו יכולות להחליט מה, מתי, איפה ואיך אנחנו עושות כל דבר. תנצלי את הזכות הזו, ותקבעי לעצמך דייט שבועי עם עצמך. פעם-פעמיים בשבוע שאת מקדישה לעצמך זמן. זה יכול להיות אימון (יוגה, שחייה, פילאטיס, ריצה – מה שעושה לך את זה), טיפול רגשי או כל דבר אחר שחוזר על עצמו. עוגני זמן אוויר דואגים לרווחה האישית שלך ולכן חשובים מאוד. אני ממליצה לסגור 1-2 עוגנים כאלו ביומן. זה יכול להיות ספורט, חוג יצירה, הליכה עם חברה, שיעור העשרה, או טיול צהריים עם הכלבה. כל דבר שמרגיע אותך. העיקר לקחת רגע לעצמך ולדאוג למנוע שמחזיק את כל האופרציה הזו – את.
ברמה החודשית
הדרך הקלה ביותר להכניס זמן אוויר חודשי זה יום חופש קבוע (אני בחרתי ביום חמישי השני של כל חודש). יצרתי אירוע ביומן הגוגל, עם חזרה פעם בחודש וזהו – הזמן שלי לעצמי. בזכות הגמישות של גוגל קלנדר, אני יכולה תמיד להזיז את החופש ליום אחר, אבל הזמן לא הולך לי לאיבוד.
המטרה של יום חופש חודשי "לנקות את המערכת". זמן המנוחה חשוב לקבלת השראה ופיתוח עתידי. זה היום שבו יש לך זמן לבהות באוויר, לחשוב מחשבות ולקבל החלטות להמשך. כדי לשמור על אפקטיביות מקסימלית, אני אוהבת לנצל את היום הזה להתקדמות בעשייה בתחומי החיים האחרים (שהם לא עבודה) ולסמן וי על מטלות בית שחיכית להגיע אליהן. כבר תקופה רוצה לרענן את המצעים? זו הזדמנות נהדרת לקפוץ לחנות האהובה עליך ולראות מה התחדש! למרות שזה נראה כמו בזבוז של זמן, ההפסקות הללו ממלאות את מחסני ההשראה ונותנות אנרגיה להמשך העשייה. ואם את דואגת מחוסר הזמינות ללקוחות, הפעלת הודעה אוטומטית בוואטסאפ ביזנס תפתור לך את הבעיה ותוכלי לשחרר לחלוטין את העבודה.
ברמה השנתית
זמן אוויר שנתי קלאסי, ודרך מושלמת להכניס איזון ולהוריד לחץ, הוא חופשה שנתית. בחופשה יש את כל האלמנטים הכי חשובים: מנוחה, התרעננות, שבירת שיגרה, יצירת זכרונות, הנאה, גיוון. תכנון נופש שנתי (עסקי, משפחתי, זוגי ו/או אישי – מה שעובד עבורך) משמרת את האיזון בכל הרמות. תכנון מוקדם של החופשה, והכנסתה לחלק משגרת החיים הכללית, שומרת זמן מראש למנוחה נחוצה ומרוכזת.
את החופשה השנתית אפשר להכניס ללו"ז כבר בתכנון השנתי העסקי. למשל בסוף אוגוסט, כי מה באמת אפשר לעשות בסוף הקיץ?! אם אפשרי להכניס יותר מחופשה אחת בשנה, מומלץ לשלב חופשה אחת לרבעון. לא צריך כל פעם הפקה של עשרות אלפי שקלים, גם סופשבוע זוגי בצימר עושה את העבודה. בסופו של דבר, חופשות הן זמן לעצור, ליצור זכרונות, להתרענן ולייצר איזון. כך תוכלי לחזור לעבודה עם כוחות מחודשים ותשמרי על אפקטיביות מירבית. ריטריט שמתמקד בפיתוח מקצועי-אישי שלך, הוא דרך לשלב ולאזן את כל התחומים, בחופשה שתזניק אותך הלאה. הקהילה מארגנת "נופש חברה" בחודש נובמבר 2021, שלושה ימים של התנתקות מהכל והתמקדות רק בך. כדי להבטיח את המקום שלך בחופשה, השארי מעודכנת דרך ניוזלטר הקהילה. בנוסף, בתאריכים 16-17.7.2021, אני מעבירה ריטריט איזון אורבני מיוחד עם מיה מילר. עוד הזדמנות לעצור את הקרוסלה של החיים ולתפוס נשימה.
טיפ קטן שלמדתי בתואר השני מהמרצה בקורס פסיכולוגיה חיובית, הוא להתעסק מלא בתכנון של החופשה. מחקרים מצאו שזה מגביר את האושר הנחווה בזמן ואחרי החופשה עצמה. בנוסף, המחקרים ממליצים שכדי למקסם את האושר מהחופשה, תשקעי לחלוטין בחוויה עצמה, תתעדי המון ותסתכלי על התמונות והמזכרות אחרי החזרה הביתה. אז כשאת בחופשה, הפעילי מצב "נא לא להפריע" בנייד, צלמי מלא תמונות ותהיי בנוכחות מלאה. אחרי החופשה תפתחי את התמונה המועדפת, ותניחי במקום זמין לעין. כך הזיכרון של החופשה יאריך את "זמן האוויר" שלה עוד ועוד.
להקשיב לגוף
לחץ נובע מעומס רגשי ו/או פיזי. לעיתים קרובות קל להתעלם מצרכים בסיסיים, במיוחד תוך כדי עבודה מרוכזת או כשדעתנו מוסחת. התייחסות לתחושות (צמא, רעב, התפנות) והתרעננות יזומה, מורידות את הלחץ הפיזי ומפנות משאבים לעבודה יצרנית ומהנה. כך האיזון נשמר על ידי אי הגעה למצב של לחץ ומתח.
באותה המידה, חשוב להקשיב לאיתותים הפיזיים העדינים של הלחץ הכרוני, ולשחרר אותם באופן יזום. כפי שכבר ציינתי, לכולנו יש לחץ כרוני שמלווה את היומיום, ומתבטא בין היתר בנעילת לסתות, כיווץ שפתיים או אצבעות, נשימה שטוחה, תחושת עצבנות וקושי להתרכז לאורך זמן. הטיפ הטוב ביותר כדי להתמודד עם הלחץ הזה, הוא האטה יזומה של הנשימה ושחרור מוקד הלחץ. למשל – נשימה עמוקה לחלל הבטן ושחרור הלסת באופן מודע. למרות שזה נשמע משהו קטן ולא משמעותי, הכנסת החמצן חשובה למוח ומסייעת במיקוד המחשבה מחדש, שמאפשרת התקדמות דרך הקושי. עוד משהו שעוזר ברגעים כאלו זה תנועה פיזית. התמתחות קלה, הנעת מפרקים ותנועה, אפילו ליד המחשב, מורידים את סף הלחץ הכללי ומקלים על המשך העשייה.
זכרי שחוויית כל רגש דומה לגל, ובסוף עוברת הלאה. כשלחץ לא מסיים את תהליך היציאה מהמערכת, דרך הביטוי הפיזי, הוא מצטבר ונאגר. מחקרי מוח חדשניים, שמראים איך תחושת הלחץ מתנהגת במערכות המוחיות, הראו שכדי שהשפעות הלחץ על המערכת יעברו לחלוטין, חייב להיות ביטוי סופי של שחרור הלחץ. המחקרים מצאו פעילויות שונות שמרגיעות את הלחץ, ומאפשרות חזרה של הגוף לפעילות תקינה ורגועה.
כן כן, יש ממש כל מיני פעולות שניתן לבצע כדי להוציא את אנרגיית הלחץ מהגוף. זה חשוב כדי לסיים את הגל הרגשי מבחינה קוגניטיבית ולחזור לאיזון. פעילויות יצירה מכל סוג (בישול, ציור, פיסול…), צעקה (כמובן בסטינג מתאים, נגיד באוטו לבד), תנועה פיזית (ריקוד, שק אגרוף ובעצם כל ספורט) ובכי (עד לקתרזיס) הם רשימה חלקית של פעילויות שכל אחת יכולה לעשות לבד כדי להכניס איזון לחיים ולהוריד את מפלס הלחץ והמתח.
עם הנאה אין לחץ
עם זאת, אפשר לשלב הוגה ביומיום דרך שימת לב לפרטים הקטנים בעשייה ולהפוך אותם למהנים. למשל, בחירת ספל קפה ספציפי שנעים על השפתיים, לבישת בגדים בבדים מלטפים, או החזקת ידיים בזמן הליכה ברחוב. הכוונה לייצר תחושת חיבוק חם בתוך העשייה הנוכחית. שילוב הוגה לתחומי העשייה השונים מרחיבה את אזור הנוחות, מגבירה את החוסן הרגשי ומשפרת את הרווחה האישית. כך נוצר איזון בין התחומים השונים שבהם את פועלת, ורמות הלחץ יורדות.
גישה זה הכל בחיים
שילוב הוגה בדרך העשייה אפשרי דרך בחירת מוסיקה לליווי העשייה (שמעת את הפלייליסט של הקהילה?), שימוש בצבעים אהובים בגליונות עבודה ולו"זים, או בחירת סביבת עבודה נוחה ומחבקת. כדי לשנות את חוויית העשייה (ה"למה?"), אפשר להזכר במשמעות של העשייה. שאלי את עצמך מה היא משרתת ומקדמת משהו שחשוב לך? איזה אינטרס שלך מקודם כאן? התשובה יכולה להיות כל דבר. החל מהסיבה לבחירה בעצמאות, רווח ספציפי מהשלמת המשימה או כל תגמול אחר שרלוונטי עבורך. למרות שזה יותר קשה, ההשפעה של השינוי התפיסתי על האפקטיביות גדולה יותר, ומחזיקה לאורך זמן. אם קשה לך לענות על השאלות הללו, דרך נוספת להתחבר למשמעות היא בעזרת התבוננות על הדברים בפרספקטיבת זמן רחבה. אני יודעת שלעיתים קרובות זה מצריך ליווי מקצועי ולכן מציעה לחברות הקהילה פגישות אישיות לעידוד ויצירת הנעה בהנאה.
איזון דרך שמירה על אפקטיביות
למרות שהיא כל כך חשובה לאיזון והורדת הלחץ, קל לדחוק הצידה את ההשקעה ברווחה האישית. החיים מלאים במגבלות ולחצים חיצוניים, שדורשים את הקשב והאנרגיה שלנו, ולכן קל לשכוח לעצור למלא מצברים. האבסורד הוא שקיים קשר מעגלי בין איזון, הורדת לחץ, ואפקטיביות. בקצרה: הגברת אפקטיביות משפרת את האיזון בין התחומים ומורידה את הלחץ, דבר שבתורו מגביר את האפקטיביות וכן הלאה… נפתח מעגל חיובי שמתבטא בעלייה ברווחה האישית. באופן כללי – החיים משתפרים.
אז מה בין איזון ולחץ?
ת'כלס זה מאוד פשוט ואינטואיטיבי:
כשיש יותר איזון, יש פחות לחץ ויותר הנאה, כך שאפשר לעשות יותר דברים בפחות מאמץ.
החלק הכי מדהים הוא שכל זה אפשרי ליישום, ללא עלויות כמעט! כל עוד יש לך טונה של משמעת עצמית ומוטיבציה פנימית. אפקטיבייז, הגישה שפיתחתי להנעה בהנאה, נשענת על 5 עקרונות אוניברסליים שחוזרים בכל התאוריות והגישות. לא סתם העקרון הראשון וההכרחי לכל התהליך הוא הורדת לחץ. זה הסוד לאיזון בחיים, והתקדמות מהישרדות להתפתחות ועשייה.
הכתבה סקרה את תחושת הלחץ האופיינית כל כך לתקופתנו והשפעותיה על הגוף ועל הנפש. הצעתי מספר דרכים פשוטות ויעילות ליצירת איזון והורדת לחץ, כדי לשפר את הרווחה האישית ולתפקד בצורה זורמת יותר בכל תחומי החיים. אשמח לשמוע מה חשבת בתגובות, ואם מצאת בה ערך. כמובן שאת מוזמנת לשתף את הכתבה הזו, ולהפיץ את הטוב הזה הלאה 🙂
ועכשיו, קחי לך ״בועת אוויר״ קטנה ולכי לעשות את הדבר שהכי מתחשק לך!
מקדמת עשייה מתוך מוטיבציה פנימית והסתכלות רחבה על העשייה, דרך סדנאות, הרצאות ותהליכים אישיים, בארגונים ועבור הקהל הפרטי. לחברות קהילה בלבד, אלה מציעה פגישות ייעוץ אישיות במחיר מיוחד.
עריכה: נועה לארה מאיר